מה זה בעצם טוניק?

 וידאו בדף הבית+צילום: דן פרץ ל-Kaiten

טוניק היא מילה כללית שמתארת שיקויי צמחים, והיא מגיעה מזמנים בהם היה נהוג להשתמש באיכויות הצמחים לרפואה ותחזוקת הגוף.  כיום מי טוניק מוכרים כמשקה מוגז, מר, מתוק וחמצמץ, המשלב כינין* שנותן לו את המרירות. השימוש בכינין הוא שריד לזמנים בהם הוא נצרך כתרופה למלריה.

Stern-licht herbal tonic  הוא סירופ מצמחים מקומיים, מרים וארומטיים להכנת משקאות מרעננים, עם או בלי אלכוהול. הסירופ אינו מכיל כינין, אלא מקבל מרירות מצמחים כגון עלי זית, ארטישוק ועוד. 

בבסיס היצירה, נמצא החיפוש אחר הצמחים הגדלים באיזורינו, סופגים את השמש הים תיכונית ומקושרים לתרבות המקומית. הטוניק מספר את הסיפור של עצי הזית, של משפחת הדרדרים (ארטישוק) ועושר ההדרים, לצד צמחי בר כמו נענע משובלת הצומחת פרא בנחלי הארץ, שומר, מרוביון מצוי וכמובן לַעֳנַת יְהוּדָה מהמדבר. 

ניתן לראות קשר בין מקום גידולו הטבעי של צמח לבין איכויותיו: למשל עלי קוקה גדלים בהרי קולומביה ועוזרים להתמודד עם הגובה והפרשי הלחץ. באזורינו, קיימים הרבה צמחים המשמשים לעזרה בעיכול, להרגעה ולחיטוי, ויכולים לעזור במצבים אופייניים לאיזורים חמים ויבשים.

Stern-licht herbal tonic אינו תרופה, אך רבים ממרכיביו מוכרים מסורתית כצמחי מרפא.

*כינין הוא חומר המצוי בקליפת עץ הסינצ'ונה שמקורו במרכז אמריקה. זהו חומר מריר, הידוע כבעל כוח מרפא המסייע להתמודדות עם סוגים שונים של קדחת ובראשן המלריה. האנגלים וההולנדים נזקקו לאותה ״תרופה למלריה״ על מנת להגיע לטריטוריות חדשות (aka קולוניאליזם). כך, אחרי שהצליחו להבריח חומר ריבוי של העץ מהג'ונג'לים בפרו ולשתול אותו בקולוניות שלהן במזרח, נעשה הכינין חומר זמין ומבוקש ובהמשך נהיה נפוץ לשימוש מסחרי שאינו רפואי גרידא.